בית

סייף

סייף הוא ספורט שבו שני מתחרים נלחמים באמצעות "חרבות קטנות". נקודות הזכייה נעשות באמצעות הקשר עם היריב. סייף היה אחד מענפי הספורט הראשונים שהשתתפו באולימפיאדה. בהתבסס על המיומנויות המסורתיות של חרבות, הספורט המודרני התעורר בסוף המאה ה -19, כאשר בית הספר האיטלקי שינה את אמנות הלחימה ההיסטורית האירופית של סייף קלאסי. ישנן שלוש צורות של סייף מודרני, כל אחת משתמשת בסוג אחר של נשק ויש לה כללים שונים. כך למעשה הספורט עצמו מחולק לשלוש סצינות תחרותיות: רדיד, épée, ו saber. רוב הסייפים התחרותיים בוחרים להתמחות בנשק אחד בלבד.

כלי הנשק שבהם משתמשים בתחרויות הם הרומח("פלורט"), הדקר והחרב. השניים הראשונים הם כלי דקירה  ואילו החרב משמשת להצלפה ולדקירה כאחד.

סייף תחרותי הוא אחד מחמשת הפעילויות אשר הוצגו בכל המשחקים האולימפיים המודרניים, ארבעת האחרים הם אתלטיקה, רכיבה על אופניים, שחייה והתעמלות אומנותית.

טכניקות

טכניקות סייף ניתן לחלק לשתי קטגוריות: פוגע ומתגונן. טכניקות מסוימות יכולות ליפול לשתי הקטגוריות (למשל, הקצב). טכניקות מסוימות משמשות בהתקפה, במטרה להנחית מכה על היריב שלך תוך החזקת הזכות של הדרך (לסכל ו חרב). אחרים משמשים להגנה, כדי להגן מפני פגיעה.
ההתקפות וההגנות יכולות להתבצע באינספור שילובים של רגליים ופעולות ידיים
בכל פעם שנצברו נקודות, הסימנים יחזרו לסמן ההתחלה שלהם. הקרב יתחיל שוב לאחר שהפקודות הבאות ניתנו על ידי השופט (בצרפתית): "En garde" (על המשמר), "êtes-vous prêts?" (האם אתה מוכן?), "אלז" (גדר!).

סוגים:

סייף לסכל – משתמש בסכל, נשק דחף קל, מיקוד הגוף כולל הגב אבל לא את הזרועות. המגע נמדד רק עם הקצה.נ גיעה שנמצאת מחוץ לאזור היעד (מחוץ למטרה) עוצרת את הפעולה ואין נקודות.
סייף גידור – משתמש בחרב, מיקוד כל הגוף מעל המותניים למעט היד.
Épée  – נשק דחף כבד, מיקוד לכל הגוף.